דודה טובה היה לה כובע וגם יש לי משפחה מיחדת במינה
מאת: דתיה בן דור.
שְׁנֵי שִׁירִים מֻכָּרִים וַחֲבִיבִים הָעוֹסְקִים בְּאֹפֶן הוּמוֹרִיסְטִי?וּבְרוּחַ שְׁטוּת בְּפֵרוֹת וִירָקוֹת.
בְּ'דּוֹדָה טוֹבָה, הָיָה לָהּ כּוֹבַע' זוֹרַעַת הַדּוֹדָה זְרָעִים שֶׁל פֵּרוֹת בְּתוֹךְ כּוֹבָעִים,?וְעַד מְהֵרָה צוֹמְחִים בָּהֶם עֲצֵי פְּרִי לְתִפְאֶרֶת.
בְּ'יֵשׁ לִי מִשְׁפָּחָה מְיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ' כָּל אֶחָד מִבְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה חוֹבֶבֶת הַיְּרָקוֹת?אוֹהֵב יֶרֶק אַחֵר בְּאֹפֶן מְיֻחָד, וּמִכָּל הַיְּרָקוֹת הַלָּלוּ מֵכִין גִּבּוֹר הַשִּׁיר?סָלַט יְרָקוֹת חֲגִיגִי לְכָל הַמִּשְׁפָּחָה כֻּלָּהּ.
